המוזיקה שלי

שאקי היא יוצרת שהופכת את החוויות האישיות והכואבות ביותר לשירים מלאי עוצמה, שמציגים את הכוח הטמון בכנות ובהתמודדות עם קשיים. כל שיר שהיא יוצרת הוא מסע – מסע שמתחיל בנקודת משבר ומסתיים במשהו עמוק יותר, של צמיחה ועצמאות. לדוגמה, השיר "אין מחר" נולד מתוך תסכול ימי הקורונה, הפך להמנון של נחישות והתמדה, והביא עימו התחדשות אחרי סערות. בשיר "הבלדה לאפס," שאקי משחררת את הכאב על אהבה ראשונה שהתפרקה והופכת אותו לחגיגת חופש אישי, ולצעקה על חשיבות ההתרחקות מכל מה שלא תורם לצמיחה. ב"טוב לי לא טוב," היא מתארת את החיפוש אחר רגעי "טוב" בתוך המציאות הכאוטית ומבטאת את תחושות דור שלם. התהליך היצירתי של שאקי מורכב מהקשבה פנימית, מהפיכה רגשית, ומהיכולת להוציא את הכאב אל החוץ בצורת מוזיקה, כשהוא מעניק כוח ותקווה למי שמאזין.