אין מחר
Listen to me
מילים
השגרה די שוחקת,
האנרגיה עוד מעט נגרמת
ואני רק בהתחלה מה יהיה בהמשך
כוסעמק
מדברת בגדול
מתגברת על הכל
כי בסופו של יום אני רק רוצה
לעזוב וללכת
ומה עם העתיד שלי ,
עם הפחדים שהולכים איתי
כל השורשים שעקרתי בדרך
האם לפנות ימין או שמאל
להתבגר או לעזוב הכל
הלב עוד דופק כי צריך עוד לגשת ולחלום
טוב לי לא טוב, טוב לי לא טוב
לא טוב שטוב לי
לא טוב שטוב לי
אמרתי
לא טוב, טוב לי , לא טוב , טוב לי
לא טוב שטוב לי
לא טוב שטוב לי
זה רק מבלבל,
זה בא מתוך הרגל
אולי עדיף את זה ככה
כי הקולות בראש לא נותנים לי נחת
אחד מושך לפה,
אחת עושה לי דווקא
טוב לי לא טוב, טוב לי לא טוב
לא טוב שטוב לי
לא טוב שטוב לי
אמרתי
לא טוב, טוב לי , לא טוב , טוב לי
לא טוב שטוב לי
לא טוב שטוב לי
בניתי מגדל של קוביות שהעפתי במכה
אני ניסיתי לעשות טוב
אבל יצא לי רע
ושיניתי אווירה
ואיכשהו יצא שגם עם זה
אני לא שמחה
.
שמתי מסיכה
שיראו אותי אחרת
אולי קצת מוזרה
אולי יגידו מיוחדת
אספתי את השברים
ויצאתי לדרך
כי גם אם תקראו לי
אני לא עוצרת
אגרתי חלומות גדולים,
התמכרתי לריגושים קטנים
הכרתי אנשים על אנשים לא אנושיים,
נחשיים
אבל משהו לא מאוזן
חוץ מזה שהכל משתנה
עם הזמן
משחקת ים יבשה עם העולם
טוב לי לא טוב, טוב לי לא טוב
לא טוב שטוב לי
לא טוב שטוב לי
אמרתי
לא טוב, טוב לי , לא טוב , טוב לי
לא טוב שטוב לי (לא טוב שטוב לי )
אין מחר
"אין מחר" נולד מתוך התסכול של ימי הקורונה הראשונים, כשהמוזות ברחו והשגרה סגרה. חיילת משוחררת, מלאת חלומות, אך בעולם נעול, ניסיתי לפרוק הכל על הדף. השיר התחיל כקצר ושוכב בצד, אך שנתיים אחרי כן חזר לחיים עם כל הכאב והעוצמה. אחרי פרידה כואבת ותהפוכות נוספות, החלטתי שזה הזמן להוציא את השיר הזה לעולם. "אין מחר" הוא מנון לנחישות ולעמידות, שמוכיח שגם אחרי הסערה, יש צמיחה חדשה.
חלק שלישי
שנתיים אחרי, היקום שוב מבלגן את החיים שלי – פרידה כואבת, חלומות על טיולים שתקועים בגלל מלחמה, חברים שהולכים ולא חוזרים. רציתי לטרוף את החיים, אבל זה נדחק הצידה. אמרתי לעצמי, אם הודו לא קורה, לפחות יש לי מוזיקה. פניתי למפיק שלי, אורון, והתחלנו לעבוד על "אין מחר." הפרויקט הזה התפרץ ממני כמו לבה – רציתי כל ז'אנר, כל צליל, שכל תו יצרח את כל מה שעבר עליי. אורון, כמו קוסם אמיתי, הוסיף לי את הסולו המושלם, בדיוק כמו שהדמיון שלי זמזם באולפן.
חלק שני
שנתיים עברו, מצאתי את הדף ההוא עם המילים הישנות, והפעם משהו נדלק מחדש. עם כל התסכולים, כל העצבים, הפזמון נולד. שוב אני מתפרצת על הגיטרה בחדר, משחררת כל טיפת כעס שהצטברה. ואז – סיימתי את השיר. אבל הוא נשאר שם, כמו סוד קטן, מחכה לרגע הנכון לגעוש.
חלק ראשון
"אין מחר" התחיל במקום הכי חשוך – בימים הראשונים של הקורונה, כשהעולם פתאום עצר נשימה ונסגר, המוזות ברחו ואין שום דבר באופק חוץ מהשביזות. בתור חיילת משוחררת, עם כל הוויבים לכבוש את העולם ולהסתובב איפה שבא לי, מצאתי את עצמי נופלת בין הכיסאות – בלי תמיכה, בלי מענקים, רק אני מול מחברת ריקה. כתבתי בית אחד קטן ואז – הפסקתי. חוסר וודאות על הקצה, כי העתיד היה נראה כמו בור שחור.
קרדיטים
מילים: שקד "שאקי" אמסלם
לחן: שקד "שאקי" אמסלם ואורון אלקפס שטח
עיבוד והפקה מוזיקלית: אורון אלקפס שטח
גיטרות/קלידים ותיכנותים: אורון אלקפס שטח
מיקס: אורון אלקפס שטח
מאסטר: קובי נעים
צילום סטילס ועריכה: דן גוטליב
עיצוב גרפי: לירון מר מר
