טוב לי לא טוב לי
Listen to me
השגרה די שוחקת,
האנרגיה עוד מעט נגרמת
ואני רק בהתחלה מה יהיה בהמשך
כוסעמק
מדברת בגדול
מתגברת על הכל
כי בסופו של יום אני רק רוצה
לעזוב וללכת
ומה עם העתיד שלי ,
עם הפחדים שהולכים איתי
כל השורשים שעקרתי בדרך
האם לפנות ימין או שמאל
להתבגר או לעזוב הכל
הלב עוד דופק כי צריך עוד לגשת ולחלום
טוב לי לא טוב, טוב לי לא טוב
לא טוב שטוב לי
לא טוב שטוב לי
אמרתי
לא טוב, טוב לי , לא טוב , טוב לי
לא טוב שטוב לי
לא טוב שטוב לי
זה רק מבלבל,
זה בא מתוך הרגל
אולי עדיף את זה ככה
כי הקולות בראש לא נותנים לי נחת
אחד מושך לפה,
אחת עושה לי דווקא
טוב לי לא טוב, טוב לי לא טוב
לא טוב שטוב לי
לא טוב שטוב לי
אמרתי
לא טוב, טוב לי , לא טוב , טוב לי
לא טוב שטוב לי
לא טוב שטוב לי
בניתי מגדל של קוביות שהעפתי במכה
אני ניסיתי לעשות טוב
אבל יצא לי רע
ושיניתי אווירה
ואיכשהו יצא שגם עם זה
אני לא שמחה
.
שמתי מסיכה
שיראו אותי אחרת
אולי קצת מוזרה
אולי יגידו מיוחדת
אספתי את השברים
ויצאתי לדרך
כי גם אם תקראו לי
אני לא עוצרת
אגרתי חלומות גדולים,
התמכרתי לריגושים קטנים
הכרתי אנשים על אנשים לא אנושיים,
נחשיים
אבל משהו לא מאוזן
חוץ מזה שהכל משתנה
עם הזמן
משחקת ים יבשה עם העולם
טוב לי לא טוב, טוב לי לא טוב
לא טוב שטוב לי
לא טוב שטוב לי
אמרתי
לא טוב, טוב לי , לא טוב , טוב לי
לא טוב שטוב לי (לא טוב שטוב לי )
"טוב לי לא טוב" נכתב מתוך שעמום בשעת משמרת, ודווקא אז מצאתי את עצמי פורקת תחושות של חוסר אונים וכאב. רגעי השקט בין המשימות אפשרו לי לשקוע בהרהורים על כל מה שנראה רחוק מהישג יד – מהחלום להודו ועד לשגרה שמתמוטטת סביבי. לא מעט זמן אחרי שהשיר נכתב, המנהלים לא ראו את ההומור, ובסופו של דבר גם פוטרתי. אבל השיר הזה הפך למנון לכל הדור שלנו, שחי בעולם לא מתפקד ומחפש רגעים של טוב בתוך כל הקשיים. "טוב לי לא טוב" הוא כאן להזכיר לנו שלא הכל מושלם, וזה לגמרי בסדר.
חלק שלישי
"יש לי להיט."
הלכתי למפיק שלי, אורון, עם משפט ברור: "יש לי להיט." לא רציתי להוסיף שום דבר מיותר – רק גיטרה אקוסטית, בס וקצב. זה שיר לדור שלנו, עם מילים מלנכוליות שמתחברות להומור שחור, כזה שמרומם את הנפש. השיר הזה נולד כדי להישמע בכל מקום – ברדיו, ברחוב, באוזניות – המקום שבו כל אחד יכול למצוא את עצמו כשהשאלה "מתי טוב לנו?" מגיעה. כי "טוב לי לא טוב" כאן בדיוק בשביל זה: לתת מקום לכל האבודים, לכל מי שבדרך, ולכל מי שמבין שכדי להיות מאושר בעולם מבולגן, לפעמים צריך פשוט להמשיך לצחוק.
חלק שני
"ת זכרי אותי שתמלאי את שוני, כן?"
כשסיימתי לכתוב, לא התאפקתי – השמעתי את השיר לחברה שבאה להחליף אותי, והיא מחייכת ואומרת לי, "תזכרי אותי שתמלאי את שוני, כן?" ויומיים אחר כך, המנהל מחכה לי עם פתק צהוב ומסביר לי בדיוק כמה זמן ניגנתי. החיוך שלי? לא ירד לשנייה. חשבתי לעצמי: טוב לדעת שהשיר נכתב בשעתיים וחצי של אושר אמיתי! ואז הגיעה ההודעה על השימוע. פיטורים? כולה תזכורת קטנה לזה שהשגרה לא יכולה להכיל את מה שיש לי להוציא.
חלק ראשון
אז איך "טוב לי לא טוב" נולד?
במקום הכי לא צפוי – משמרת לילה בחמ"ל כבישים. שבת בערב, אין מה לעשות, וכל מה שמותר זה טלפון (וזה כבר נשבר לי ביד). אז מה עושים? הבטחתי לעצמי שאם השגרה יכולה לשגע אותי, לפחות אני אכניס קצת מוזיקה. הבאתי גיטרה, ובין המשימות התחלתי לכתוב. השיר פרץ מתוך התסכול, מבול של מחשבות על הרצון לברוח מהשגרה, להמשיך את החלום להודו שנדחק שוב ושוב, כשמסביב הכל מלחמות ומילואים. כל פעם שנראה שטוב – המצב מתהפך.
קרדיטים
מילים ולחן: שקד "שאקי" אמסלם
עיבוד והפקה מוזיקלית: אורון אלקפס שטח
גיטרות/קלידים ותיכנותים: אורון אלקפס שטח
מיקס: אורון אלקפס שטח
מאסטר: קובי נעים
עיצוב גרפי: לירון מרמר
עריכת וידאו והנפשה: אומרית בר
עיבוד קולי, כתיבה טקסטואלית וקולות רקע: עדי אבקסיס
קולות רקע : אופיר קפל, יהלי בר אילן, עדי אבקסיס
